ציפי מירשלוילי ע"י יובל בני משה-אג"מ נ' בית אבות "נווה אורנים"

פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, וזכויות אחרות הנובעות מתקופת עבודתה של התובעת כאחות בבית אבות שמנהלת הנתבעת.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

בחודש אוגוסט 2003 התובעת החלה לעבוד כאחות בנתבעת (יצוין כי התובעת עבדה בנתבעת אף בשנים שקדמו לאוגוסט 2003 ואולם אין מחלוקת בין הצדדים כי העבודה בתקופות קודמות איננה רלוונטית לתביעה דנן).

בראשית הדרך, בתקופה שבין אוגוסט 2003 ל- ספטמבר 2004, הועסקה התובעת כאחות בהיקף משרה מצומצם בן 55 שעות, שכן למדה במקביל לעבודתה בנתבעת. ואולם, החל מחודש אוקטובר 2004 ועד לסיום עבודתה, התובעת עבדה במתכונת קבועה מדי יום משעה 07:00 עד שעה 14:00 בצהריים.

נדמה כי אין חולק על כך, שבמהלך תקופת עבודתה התובעת הצטיינה בתפקידה ואף קודמה תחילה לתפקיד אחות אחראית במחלקה הסיעודית. ולאחר מכן לתפקיד סגנית אחות ראשית.

ביום 12/12/06 נחתם בין הצדדים הסכם לתקופה קצובה, למשך שלוש שנים, במסגרתו אף ניתנה לתובעת תוספת שכר בגין תפקידה כסגנית אחות ראשית.

בהמשך הדברים, בעקבות עזיבת האחות הראשית, לקראת שנת 2009 התובעת מילאה בפועל את תפקיד האחות הראשית, מתוך שנשאה עיניים וראתה עצמה כמועמדת למלא את התפקיד באופן קבוע.

דא עקא, שבתחילת שנת 2009 הובא לידיעת התובעת כי על אף שסברה כי התפקיד מובטח לה, הרי שאין בכוונת המוסד למנותה לתפקיד אחות ראשית. לטענת הנתבעת, באותה עת הוברר כי על פי הנחיות משרד הבריאות, לא ניתן היה למנות את התובעת לתפקיד, מחמת העדר השכלה אקדמית רלוונטית בתחום הגריאטריה (הנחיות משרד הבריאות לא הוצגו בפנינו).

מכל מקום, אין לכחד כי התובעת נחלה אכזבה, ומעדותה עולה כי חשה מנוצלת על כך שבמשך שנים השקיעה מאמצים בעבודתה וכעת הנתבעת מסרבת למנותה לתפקיד אחות ראשית. מהמסמכים שבפני עולה כי תחושת האכזבה שנחלה התובעת כתוצאה מההחלטה שלא למנותה לתפקיד אחות ראשית, הובילה להתדרדרות בתפקודה וביחסיה עם הממונים עליה, כפי שהדברים באים לידי ביטוי במזכרים שרשמה מנהלת הנתבעת בזמן אמת (ראה נספח 2 לתצהיר מנהלת הנתבעת, גב' רמית צור).

על רקע הקושי שנוצר, ביום 22/2/09 התקיימה פגישה במסעדה בנוכחות התובעת ובעלה ובהשתתפות נציגי הנתבעת. לגבי השיחה מיום 22/2/09 העידה התובעת (עמ' 7 שורה 13 לתצהירה) כי באותה שיחה הוצע לה לשוב לתפקידה הקודם, היינו לחזור אחות אחראית במחלקה הסיעודית, ובנוסף לכך, להיות סגנית אחות ראשית בחצי משרה. לפי גרסת התובעת: "השיחה נפסקה באמצע כאשר ירד עלינו גשם ואני זוכרת שבעלי התאכזב ואמר להם שהחזרתם אותנו אחורה". הנתבעת גורסת כי באותה שיחה אמנם הוצע לתובעת לשוב לתפקיד אחות אחראית במחלקה סיעודית בתוספת חצי משרה כסגנית אחות ראשית, ואולם טענה שדובר גם על העלאת שכר וכן על יציאה של התובעת ללימודים, הכל על מנת לשכנע את התובעת להמשיך בעבודתה בנתבעת.

כך או כך, מהראיות שבפנינו עולה בבירור, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר להמשך דרכה של התובעת בנתבעת.

ביום 25/2/09 נערכה ביקורת מטעם משרד הבריאות בנתבעת. התובעת לא נכחה בעת הביקורת על אף שהוברר לה כי נוכחותה נחוצה. לטענת התובעת, העדרותה נבעה מבדיקה רפואית. ואולם, הנתבעת חוותה את העדרותה של התובעת כצעד מתריס, ואפשר שיש בעמדה זו ממש, לאור התנהלותה הכללית של התובעת, מעת שהוברר כי לא תמונה לתפקיד אחות ראשית.

עיקר המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה נוגעת לדברים שהוחלפו ביניהם בפגישה שהתקיימה בין התובעת לבין מנהלת הנתבעת גב' רמית צור ביום 15/3/09.

לפי עדותה של גב' צור, באותה פגישה התובעת הודיעה על התפטרותה מהעבודה, וביקשה להשתחרר מהתחייבותה ליתן הודעה מוקדמת בת חודשיים (בהתאם להסכם לתקופה קצובה שנחתם בין הצדדים) וכן ביקשה מהנתבעת לשקול בחיוב לזכות אותה בפיצויי פיטורים. לטענת הנתבעת, בו במקום נמסר לתובעת כי התפטרותה מתקבלת, כי היא פטורה ממתן הודעה מוקדמת, וכי בקשתה לקבל פיצויי פיטורים תבחן על ידי הגורמים המוסמכים (סעיפים 11-14 לתצהיר רמית צור).

גרסת התובעת שונה. לטענתה, באותה פגישה סוכם בין הצדדים על כך שיחסי העבודה יסתיימו בהסכמה, בכפוף לכך שהתובעת תזכה בפיצויי פיטורים (או למצער – בחלק ניכר מהם), וכן תקבל מכתב פיטורים שלא יפגע במקצועיותה (עדות התובעת בעמ' 3 משורה 17 ואילך). אין חולק כי באותה שיחה הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מוותרת על תקופת הודעה מוקדמת וכי התובעת איננה נדרשת להתייצב עוד לעבודה.

לאחר כחודשיים, נמסרה לתובעת הודעה טלפונית מטעם הנתבעת שלפיה הוחלט לשלם לה, לפנים משורת הדין, "מענק פרישה" בסך 7,500 ₪.

על רקע האמור ביום 26/5/09 שלחה התובעת מכתב למנכ"ל עמותת עטרת גדרה, גב' חנקה רבינוביץ בו ציינה, בין היתר כדלקמן:

"לאחר דין ודברים איתכם, בתאריך 15/3/09 הובטח לי בעל פה ע"י המנהלת רמית צור ובתאום איתך כמובן , על הדברים הבאים:

1. שחרורי מהעבודה בהסכמה הדדית, טרם תום החוזה ללא הודעה מוקדמת מצדי.